מוליד חשמל במעלית שבת
מוליד חשמל במעלית שבת
בנסיעה מעלה במעלית שבת רגילה אנו מביאים לגידול בצריכת החשמל של המעלית ובאופן ישיר לייצור חשמל מוגבר שיש בו משום מוליד חשמל.
בדיון הפוסקים האחרונים וראשי הציבור החרדי קבעו שאיסור מוליד הוא איסור מדרבנן אך הוא מתייחס לכל יצירה של משהו חדש גם אם אינו בגדר של מט' אבות מלאכות מן התורה.
הרב פרופ' לב במאמרו "מוליד זרם חשמלי בשבת" בו הוא מייחס את האיסור במוליד לאיסור מוליד ריח (בחרס או בבגד) ומתוך המאפיין שהריח נוצר ונשאר גם לאחר פעולת החדרת הריח. יש לציין שהרב פרופ' לב לא התייחס למעלית בכלל ולא למעלית שבת בפרט.
לא זה המקום והזמן להתייחס לכל הכתוב רק נציין שמביא הרב פרופ' לב שהבית יצחק לומד איסור מוליד מסוגיית מוליד ריח (ביצה כב:) ומאפייני העניין שנוצרת יצירה חדשה שלא הייתה קודם ושמאפייניה הם שהתוצר החדש הוא נותר ואינו נעלם, הולדה של דבר בר קיימא.
להלן המובא מדבריו:
הגאון מוהר"ר שלמה זלמן אויערבך דן בשמוש בטלפון בשבתות ויו"ט[7]. במאמרו מפקפק אם יש לנו כח לחדש מעצמנו סוגים חדשים של מוליד שאינם נזכרים מפורש בגמרא. למשל, אין מוצאים בש"ס איסור על הולדת חום או קול (ולפענ"ד גם לא איסור מוליד אור) אלא רק הולדת אש או הולדת ריח. אבל מכיון שכבר הורה זקן בדור הקודם, ה"בית יצחק", לאיסור יש להתחשב בזה.
בתשובתו של הבית יצחק יש שלש נקודות: א. איסור "מוליד" בעשיית חיבור חשמלי כזה שבו נוצר כח חשמלי (מה שכתב הגאון סגירת זרם עלעקטרי כוונתו חיבור מעגל סגור שבו זורם זרם). ב. הוכחה לאיסור "מוליד זרם" מגדר של "מוליד ריח" בביצה כג, א. ג. אפשרות של איסור הרכבה חימית משום שמוליד חומר חדש, וגם זה מתוך דמיון למוליד ריח.
גם בתשובתו הנ"ל של הגרח"ע גרודז'ינסקי נראה שמוליד זרם הוא כתוצאה מהרכבה של שני כוחות - שיוצרים כח חדש.
כותב הרב פרופ' לב שאין מוצאים בש"ס איסור על הולדת חום או קול ולדעתו גם לא אסרו על מוליד אור.
ויש לתמוה מדוע ראה לכתוב כך שהרי מצאנו במקומות רבים איסור מוליד ומובא כאן בקצרה
מקומות בגמרא ובפוסקים על איסור מוליד :
שבת מח א' איסור מוליד חום במים חמים (רבה ורבי זירא בבית ריש גלותא ראו שהעבד מניח קומקום עם מים קרים על המיחם וגער בו רבה ומסביר "הכא אולודי קא מוליד") ונפסק כך להלכה (או"ח שיח' יז', וכן רמב"ם הלכות שבת ד' ו' ב'). ובדומה לתיאור המקרה במוליד ריח בבגד או בחרס החום עובר ממקור אחר ומשפיע על מושא הפעולה ובכך יוצר משהו חדש. אלא שיש לעמוד על העניין שבפרט במקרה זה במוליד חום אמור שאינו נותר קבוע ואינו בר קיימא שלא שהרי לאחר שיסיר אותו ממקור החום יצטנן ועדיין נאסר, וזה בשונה וקשה לדידי קביעתו של הרב פרופ' לב שלכאורה רק אם השינוי שהתחולל עומד כקבוע יחול איסור מוליד ואם מתפוגג הרי שאין כאן מוליד.
שבת נא ב' איסור מוליד מים מקרח לשון הגמרא "ואין מרזקין את לא את השלג ולא את הברד בשבת בשביל שיזובו מימיו" ורשי במקום משום דקא מוליד בשבת ודמי למלאכה שבורא את המים האלו" ויש לתמוה שכאן הרי אין במוליד מים ממש הולדת דבר חדש שהרי השלג או הקרח הוא שינוי במצב הצבירה של המים ואינו דבר אחר ולמרות זאת אסור ונלמד מכאן שכאשר מביא בכוחו לשינוי מצב הצבירה נעשה כמוליד ממש ולכן אסרו (מה שאין כן שנעשה לבד ) ונפסק כך להלכה (רמב"ם הלכות שבת כ"א, משנה תורה יג')
שבת קמ, א' איסור מוליד לובן בסודר שאסור (רש"י במקום, שמותר לרכך ואסור להוליד לובן בסודר לפי במקפידים יותר על לובנו ובכותנת התיר לפי שאין מקפידים על לובנו. ורמב"ם חולק על רשי לעניין האם אסר בסודר או בכותנת אבל אינו חולק על איסור המוליד לובן כשלעצמו). והרי מוליד לובן אינו בהכרח דבר חדש לגמרי אלא שקודם לא היה מצוי בסודר ולאחר הסכסוך מוליד בו לבן מחדש ואינו חדש.
שבת קנה א' איסור מוליד אוכל לבהמה שמתירין פקיעי עמיר אבל לא מפספסין ורש"י במקום מסביר איסור לפספס שקודם אינו אוכל "והשתה הוא דמשוי להו אוכלא ה"ל אולודי אוכלא בשבת". כלומר פקיעי העמיר הינם חומר גולמי ולאחר שמושקעת בהם אנרגיה הם הופכים את תכונתם מחומר גולמי לאוכל ממש וזו ההולדה שאוסר.
ביצה לג ב' איסור מוליד אור מסבירה הגמרא "אין מוציאים את האור וכו' מ"ט משום דקא מוליד ביום טוב" ובפרט לגבי יצירת האש אבל להעביר ביום טוב מותר. ומביא "שיטה מקובצת" שהרי יכול להכינה מבעוד מועד ואז מותר כלומר הגמרא מבחינה בין פעולת ההולדה שיוצר משהו חדש לעומת השימוש במלאכה האסורה ואת המלאכה מתיר ביום טוב משום אוכל נפש ואת ההולדה אוסר.
ומכל המקומות שהבאנו לעיל עולה שאיסור מוליד:
אינו מחייב שיהיה יצירה של משהו חדש לגמרי (להבדיל מביצה שנולדה ביום טוב) אלא עצם שינוי הצורה של דבר תוך הפעלה של "אנרגיה" כלשהי על אותו דבר ודי שהיא משנה את אופיו ואף אין הכרח שמשביחה אותו.
שאין כל הכרח שהשינוי שהתחולל יהיה בר קיימא וקבוע כפי שקובע הרב פרופ' לב אלא גם שינוי שאינו בר קיימא הרי שהוא משום מוליד ואסור.
איסור מוליד הוא עצם הולדת משהו חדש שלא היה קודם לכן ולפי דיון הגמרא במקרים אינו מוגבל דווקא לריח או חום, שכן הגמרא דנה בכל המקרים הללו מתוך מאפייני ההולדה ולא מלימוד המייחד רק לתחום מסויים.
הגמרא הבחינה בין מוליד לבין נולד. בביצה שאסרו משום נולד לא עשינו דבר והביצה נולדה לבד. במעלית החשמל מיוצר ונולד באופן ישיר לפעולה שלנו.
כלומר איסור מוליד קיים בכל דבר שיש בו הולדה, ובמעלית שייך מוליד חשמל.
האם החשמל מיוצר אד הוק בעת הצריכה או שהוא כבר עומד ומוכן לכך כבר טרם כניסת שבת?
עוד סברה על פיה מביא הרב פרופ' לב כדי להתיר שימוש ברמקול בשבת לפי היתר צומ"ת היא לפי דברי הגאון ר' שלום אלחנן הלוי יפה ז"ל "שאין בחשמל איסור מוליד לפי שעיקר כח השורף של העלעקטרי כבר מוכן ועומד שם בבית המכונה הגדולה(=חברת החשמל) .
משתמע מדבריו של הגאון שלכאורה יש מאגר חשמל העומד מן המוכן ואין ייצור חשמל הנעשה לפי גודל ההספק הנדרש. בדיון במאמר מביא השוואה לכאורה ללא הבדל למאגר מים שכאשר אנו פותחים את הברז המים פשוט עוברים ממקום אחד למקום אחר ולא כך היא.
ונלע"ד דיש לתמוה על הבאת הדברים הללו שכן אין סברה לחשוב שהחשמל מצוי בבית חברת החשמל עומד ומוכן כלל.
הרי רשת החשמל בארץ (כפי המקובל גם בעולם) הוא זרם חילופין ואינו מתבסס על מאגרי חשמל סוללות או מצברי ענק.
בכל גידול בצריכת החשמל רשת החשמל מגדילה את תפוקת החשמל בשתי צורות, האחת היא על ידי שינוי המבנה של זרימת החשמל ושינוי ההתנגדות אבל זו רק חצי המציאות והמציאות המלאה היא שבכל מכשיר חשמלי שהפעלתו אינה קוטבית (פועל / כבוי) הרי שצריכת החשמל משתנה בהתאם לבורר מצבים (פוטנציומטר/ נגד משתנה) ובמכשירים יותר מורכבים זה נעשה על ידי בקר תדר (INVERTER) .
משמעות הדבר היא ייצור חשמל ממש בעת תחילת נסיעת המעלית מעלה יותר מכפי שהייתה צורכת בנסיעת המעלית מעלה בתא נוסעים ריק.
מנתוני חברת החשמל (החשמל בשבת 90-91) מובאת נקודה חשובה שרבים כנראה לא שמים לכך:
ייצור החשמל תלוי בצריכה
ככל שהצריכה עולה כך צריכים לייצר יותר חשמל, להפעיל יותר טורבינות ולהזינם בעוד חומרי בעירה. בטבלה המציגה את צריכת החשמל בשבת אחת בעיר מודיעין עילית ניכר באופן בולט איך הצריכה עולה בעשרות אלפי מגה וואט במהלך השבת בחודשי הקיץ.
במדידות שביצענו במעליות תוך העמסת משקל שונה בתא המעלית מצאנו שהמדידות מציגות באופן מובהק על גידול בצריכת החשמל בגידול בעומס התא בנסיעה מעלה.
אבל עוד הרבה לפני ההשפעה על ייצור החשמל מונחת לפתחנו שאלה ביחס לאסור מוליד חשמל.
אם נעיין היטב במקורות בגמרא ובפוסקים על איסור מוליד הרי שככל לא מדובר על הולדה של דבר חדש לגמרי אלא על שינוי ממצב קיים למצב חדש (שכך רב מוחלט דמלאכות שבת) כגון מוליד מים מקרח הרי מדובר על שינוי מצב צבירה בלבד, אך עיון בשאר המקורות מדובר על מוליד בחידוש תכונה ותו לא כגון מוליד חום במים, מוליד לובן, מוליד אוכל לבהמה.
אם נביט מה מתרחש בגידול בזרם החשמלי הרי שמהות השינוי הוא מעבר מאנרגיה חשמלית לאנרגיה קינטית (תנועה) או אנרגיה תרמית (חום)
אם ראו חכמים להביא כל כך הרבה דוגמאות למוליד ומהותן בשינוי תכונה בלבד כדי לאסור מצד מוליד איך אפשר להניח שהמרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה קינטית אינו אסור מצד מוליד?
עכשיו רק נשאר לשאול האם היית משתמש ברמקול (שהופעל מראש מתחילת שבת)בשבת ? האם היית מגביר את עוצמת המזגן או המאוורר בשבת?
אם התשובה היא שלילית נשמח לספר לך על המעלית שבת החדשנית והמהודרת ביותר
