אם הנאה מתיקון ברשת החשמל מותרת מדוע במעלית אסור?
ראשית נסביר שההיתר להנאה מתיקון ברשת החשמל מתבסס על שתי גישות:
הרב עובדיה יוסף זצ"ל דן בזה וברט בספרו חזון עובדיה (שבת חו עמוד קנח) כתב שמאחר וידוע שהאויבים מקיפים עלינו מסביב ומחבלים מרצחים מצפים להזדמנות לפרוץ במתקפה שעל בתי ישראל וכאשר ישנה עיר או ישוב השורה בעלטה וכל מערכות ההתראה והאבטחה אינן פועלות בשל הפסקת החשמל כך שחלילה נבצר מכוחות הבחון וצה"ל לקיים משמרותו כראוי הרי הדבר הוא בגדר "פיקוח נפש" והחזרת זרם החשמל לפעולה תקנית הוא פיקוח נפש הדוחה את השבת כמו שכתוב במסכת יומא פה. "וחי בהם ולא שימות בהם" וכן בסוף מסכת שבת "שיחלל שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" ולכן הטכנאים של חברת החשמל הרי הם עוסקים במצוות פיקוח נפש ומכאן כל המאכלים שיתחממו כתוצאה מהתיקון הרי בהיתר התחממו ומותרים באכילה.
הגרשז"א בספר מנחת שלמה סימן כ"ד וכן בשמירת שבת כהלכתה (פל"ב הע' קפב) כתב שמכיוון בשכל יישוב ועיר מצויים חולים שיש בהם סכנה ונדרשים למכשירי חשמל לצורך קיומם יום יום שעה שעה הרי כאשר מתקנים את החשמל מתקנים בהיתר עבורם ובהיתר פיקוח נפש ומאחר ואי אפשר לתקן רק בעבורם ולא לאחרים הרי נמצא כדין נר לאחד נר למאה ומותר להנות מתיקון החשמל וכך ממאכלים שנתחממו.
אבל אם התקלה היא במקום קטן שאין סבירות ואילו ידוע שאין שם חולה מסוכן הרי שאסור להינות מהתיקון ואפילו יעדיף לאכול מאכלים קרים ולא יאכל באיסור מלאכות מן התורה, וכך כתב גם הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
בעודנו דנים לגבי מעלית שבת הרי שבבניין שמופעלת מעלית שבת יש גם מעלית נוספת ואם יש חולים שחשש באם ידרשו חלילה לצאת במצב חירום מהבניין ולשם כך ידרשו למעלית הרי שמצווה לחלל שבת לצורך פיקוח נפש ולכן יוכלו לנסוע במעלית האחרת שהיא תקינה. ואפילו אם אינה תקינה ויתקנו המעלית הרי שמותר להינות מהתיקון רק חולה שיש בו סכנה ולא כל אדם.
וכן גך גם כתב החזו"א בספר מעשה איש סימן קו' שאין היתר לחלל לכתחילה אלא באם יהיה צורך אז מצווה לחלל כדי להציל חולה מסוכן אבל אם יעשו מראש ולבסוף לא יזדקקו לחולה הרי שחיללו שבת במזיד ושלא לצורך ולכן גם בבתי חולים שיש הרבה מעליות אין לתקן מעלית שאם יהיה אירוע רב נפגעים בשבת ותחסר להם מעלית שלא זו הנחיצות של המעלית בוודאי לא במחלקות החירום.